<h1>ארחות חיים הלכ' חמץ ומצה סימן ט"ז</h1>
<h2>דף ח.</h2>
ואחר הברכה בודק בכל מקום שמכניסין בו חמץ ומחפש במחבואות ובחורין ובאוצרות יין ושכר ושמן במסתפק מהן ובית המלח ובית השעוה ובית דגים קטנים ובית העצי' ובית המורייס וכן כל מקום שאפשר שהכניס בו חמץ ואם ידע בודאי שאין שם חמץ אין צריך בדיקה וכן חורי הבית העליונים והתחתונים וגג היציע אע"פ שהוא נמוך פי' הוא גג משופע. וגג המגדל פי' ר"ש משטייר בלעז של עץ שנותן לתוכו כלי' ואוכלי' תוכו צריך בדיקה ולא גגו. ורפת בקר ולולין ומתבן ואוצרות יין ושמן שאין מסתפק בהן ובית דגים גדולי' אין צריך בדיקה אם לא הכניס בהן חמץ. [ע"ב] וכשבודק המרתף בודק ממנו שתי שורות החצונות שהן העליונות ושלמטה ממנה והריא"ג ור' שרירא ור' האיי בנו ור' אפרים ז"ל פסקו חיצונה ושלפנים הימנה פי' שורה הרואה פני רוחב כל המרתף שרואה הפתח ושלפנים הימנה. כתב הראב"ד ז"ל שבמקום שרגלו של תינוק מצויה וידו מגעת שם צריך בדיקה אפי' בחורי הבית התחתונים. וצריך ללמד לבני הבית לכבד תחת המטות והתיבות כי פעמים שהחמץ נגרר שם בפי התרנגולים או בסבה אחרת. וחצר שתרנגולי' ועורבין מצויין שם אינו צריך בדיקה. ונראה לומר מספק חמץ אבל מודאי חמץ צריך בדיקה.
